שבוע אחרי הטרייד הגדול בו עבר דונובן מיטשל מיוטה ג'אז לקליבלנד קאבלירס, התפנתי לכתוב איך זה יעבוד מבחינה קבוצתית.
פוסט זה מבוסס בחלקו על הפוסט של ג'ון שוהמן באתר NBA.COM. (קישור כאן).

נתונים:

מיטשל העמיד בעונה החולפת 25.9 נק', 4.2 רב' ו-5.3 אס'. מרבית הזריקות שלו הגיעו מכדרור שלו. 62% מהפעמים הוא כדרר 3 פעמים ומעלה לפני שהוא זרק. מיטשל הוא מכונת התקפה קטלנית, הוא יכול לקלוע מכל מקום באחוזים סבירים אך בווליום גבוה. הוא זורק כ-9 שלשות במשחק וקולע ב-35.5%. בזריקות ל-2 הוא קולע טוב יותר – הוא זורק כ-11 זריקות במהלך משחק וקולע כ-6, כלומר 53.3%.

פיק אנד רול:

ביוטה מיטשל השתמש בחסימות של השחקנים בשביל 3 דברים מרכזיים: 1. כדי ליצור לעצמו מרווח לזריקה. 2. כדי ליצור חילוף בהגנה עליו ואז הוא יכול לנצל את היתרונות שלו מול השומר. 3. כדי לעבור בחסימה ולקלוע.

בקאבס יש שני גבוהים טובים שיכולים לעזור למיטשל בעניין הזה. גם ג'ארט אלן וגם אוון מובלי יכולים לחסום וליצור מרווח לזריקה או לחדירה/להשיג חילוף בהגנה, ואז יש מאצ'-אפ קטלני גם של מיטשל עצמו וגם של הגבוה שחסם לו. כפי שקרה העונה עם גארלנד:

מיטשל השתמש בהרבה זריקות אחרי כדרור. למעשה, 65% מהזריקות פול-אפ שלו הגיע משלוש, וזאת עלייה מעונה שלפני, בה הוא זרק 55% מהפול-אפ מחוץ לקשת. בקליבלנד ההתקפה תיתן לו יותר מרווח וההגנות יהיו להיות מוכנות אליו.

מסירות:

אחת הבעיות של מיטשל בעונה החולפת ביוטה הייתה בעיית המסירות אחרי חסימה. לא כי הוא לא טוב בזה, אלא כי הוא פשוט לא מסר, בעיקר לגובר. למעשה, רק שלושה שחקנים מסרו פחות ממנו אחרי חסימות: טרנס רוס, קלרקסון ודילון ברוקס – הגאנרים.
מיטשל יכול לכפות את הזריקות שלו בתוך סבך ההגנה אחרי החסימה אך בקאבס אפשרות המסירה היא רחבה יותר, אלן ומובלי מסיימים טובים בטבעת ויכולים לפתוח אפשרויות מסירה רבות. בנוסף, היכולת שלו בזמן חדירה למצוא שחקנים פנויים היא טובה, ככה שדריוס גארלנד או אוקורו (גם סטיבנס ולאברט נכללים כאן) יכולים לקבל מסירות לא צפויות לשלשות פנויות.

שיתוף הפעולה עם גארלנד:

מיטשל שיחק ביוטה עם רכזים טובים כמו ריקי רוביו ומייק קונלי אך שיתוף הפעולה הצפוי בין מיטשל לבין גארלנד הוא הטוב ביותר שהיה לשניהם בקריירה. שיתוף הפעולה יצריך מהם לוותר אחד לשני על הכדור, ולעשות תנועה ללא כדור. האם הם יכולים?

בעונה שעברה מיטשל קלע 1.05 נק' לפוזישן במהלכי ספוט-אפ, וגארלנד קלע 0.98 נק' במהלכי ספוט-אפ. בנוסף מיטשל וגארלנד קלעו 34.6% ו-35.4% במהלכי קאץ'&שוט משלוש. אלו נתונים לא מחמיאים במיוחד. אבל, אם נסתכל על העונות הקודמות שלהם אנחנו נמצא שמיטשל קלע 41.5% בארבע העונות הקודמות שלו בליגה, וגארלנד קלע 41.1% בשתי העונות הקודמות שלו בליגה.

מכיוון שלא היה למיטשל שחקן כמו גארלנד לצידו לאורך הקריירה, וגם הפוך, אני יוצא מנקודת הנחה שההשפעה שלהם אחד על השני וגם על ההגנות שיצטרכו להתמודד איתם תביא לכך ששניהם ישתפרו באחוזי הקליעה במהלכי קאץ&שוט.

הגנה:

כן, אני יודע, אבל בכל זאת אתן לכם לשאול – "אבל שחר, הגנה מה תהא עליה?".

בשיר השירים פרק ח' מובאת שאלה האם האחות הקטנה היא חומה או דלת. האם היא מספיק חזקה כדי לבנות עליה "טירת כסף" או שהיא צריכה חיזוק ואז "נצור עליה לוח ארז". ובכן, השאלה הזאת מגיעה לנו כאן בעניינים חשובים שברומו של עולם הכדורסל.
האם הציוות של גארלנד ומיטשל הוא בבחינת למצוא דלת ופלסטר ואז קל יהיה לפרוץ, או שמא אפשר לבנות על ההגנה שלהם כדי לבנות חומות ותקוות אליפות.

ביוטה ניסו להחביא את מיטשל בתוך בליל השחקנים ובעיקר ניסו למנוע את מוביל הכדור ממנו, וגם אחרי שעברו אותו חיכה רודי גובר בצבע כדי למנוע סלים. גם בקליבלנד יש מגן טבעת ושומר טוב בצבע, אפילו שניים. גם מובלי וגם אלן יכולים לשמור בצבע. מובלי הראה גם יכולת לשמור על גארדים וזה חשוב מאוד עבור הקאבס בחילופים ובחיפוי על מיטשל וגארלנד.

מיטשל הוכיח לנו בעבר שאם הוא רוצה הוא יכול להיות שומר טוב (בעיקר בפרימטר, בכל זאת 1.91 ס"מ), וגם גארלנד יכול להתאמץ כדי להקשות על השומרים. עכשיו חובת ההוכחה על שניהם. אם הם באים ואומרים "אנחנו דלת פרוצה" וכל מי שרוצה להיכנס, תפאדל. הקאבס יצטרכו למצוא פתרונות בשביל לחפות עליהם. אבל אם הם באים ואומרים "אני חומה" – תבנו עלינו שאנחנו נעשה הגנה, אני חושב שיש להם סיכוי אמיתי להגיע עד גמר מזרח כבר העונה.